תנועת היצירה היא גל מתקדם ונסוג של עשייה ואי-עשייה. זמן האי-עשייה הוא יקר מאוד, זמן של שקט והתבוננות החוצה ופנימה. זמן זה מאפשר לעשייה, כשהיא בשלה להתקיים, לזרום בסרקולציה משוחררת ממעצורי האגו וליצירה להתהוות כמו מאליה, מתוך תנאי החומר והרוח, המשתלבים זה בזה ללא הפרד ויוצרים תוצאה שהיא מימוש תנועת-חיים.
דוגמאות לזמן אי-עשייה
ישיבה בחוץ מתחת לעץ הסיסם. ספיגת תנועתו ברשתית העין. סנכרון עם אנרגיית האור והצליל. מחשבות, לכאורה לא קשורות, זרם תודעה חופשי, לירי. הרגעות, הספגות, התרווחות, התכנסות. כל מה שמגיע - מבורך ורצוי. לשחרר. שחרור הקפיץ האוטומטי לאחוז, להחזיק, לשמור את מה שמגיע מונע קיבעון. הרי ממילא לא ניתן לאחוז ברסיס אור, במשב וניחוח, בצליל ותחושה שכל אלה מטביעים בנפש. הם מוטבעים גם בלי שנאגור אותם בחמדנות.
דוגמאות לזמן עשייה
בחירת חומרים וכלים. בחירת המצע. לבחור מתוך צורך תחושתי שנולד מהתמזגות והתחברות טבעית, בלי לעצור ולחוות דעת. להזהר מרעיונות זרים, כמו ממוקשים שנטמנו אי אז בזמני מלחמה וכוסו בשכבות הזמן. רעיונות שכאלו נוטים להתחפש ולהסוות עצמם בעורמה, לכן חשוב מאוד להכיר בהימצאותם כהנחת יסוד, בכדי לשמור ולהישמר כשאחד כזה מגיע ומנסה להתערב ולחבל בזרימה הטבעית שנוצרה קודם בהוויה ובחוויה הפסיבית של אי-העשייה.
הפעולות הנדרשות בכדי לממש את דקות התחושה תמיד מביאות לעצירות מסוימות ולכן כדאי להתייחס אליהן כמו בנהיגה בכביש מפותל וללא תמרורים, בראות נמוכה (או אפסית): להאט, להביט רק במה שברגע זה מולנו. לקחת את הציוד הנדרש בזה הרגע ואם משהו קופץ ליד, גם אותו לקחת, שיהיה זמין באם יידרש.
הנחיות מעשיות לאי-עשייה ולעשייה
מתחילים באי-עשייה. ממשיכים בעשייה רק כשהתנועה היא המשך של אותה אנרגיה שבאה מחוץ, באותו מצב נפשי שהיה קודם באי-העשייה. תנועת היד ״נושבת״ כענף הזה שממול, בעקבות העין הרוויה מראות, בעקבות הנפש השקטה, המתמסרת. היד האוחזת במכחול והוא המשכה, רועדת, לוחצת, מרפה, מתפתלת, קופצת רוכנת (וכן הלאה והלאה).
למכחול יש את אופיו המיוחד ולכן זהו ריקוד משותף בו המים והצבעים משקפים את השותפות הזו, היוצרת את התנועה על הנייר. הנייר סביל, דף חלק, משקף את סך כל האי-עשייה והעשייה גם יחד.
חשוב ביותר, להיות שווי-נפש אל ההצלחה ואל העתיד בו יסתיים התהליך. זו עבודה מנטלית מתמדת, המתאפשרת כשיש התפנות להתרגשות אמיתית, עמוקה, מהפלא שמתרחש המתהווה מול עינינו.
כאילו לא אנו יוצרים אותו, אלא הוא הנוצר מאליו, נברא יש מאין, בשותפות, בהרמוניה ובשלום.
בצילומים
סיסם הודי: תצלום החצר.
סיסם הודי: יומן מגילה 1, 2.
מתוך סדרת רביעיות / סיסם הודי : רביעיית בין ערביים, רביעיית בוקר.
Comentarios